המקדש התמלא בשקט עמוק, שנשבר רק על ידי גלי מים קלים. זנידאר, שהתנשא מעל קלן, ליריאל וטוראק, דיבר את מילותיו האחרונות בחכמה:
“שומר, גורלך קשור לים. אתה כעת חלק ממשהו גדול יותר. הגן על אבני האיזון, כי הן המפתח להרמוניה ולשלום. וזכור: הכוח שאתה מחזיק בו מגיע עם אחריות לא רק להגן, אלא גם להעניק השראה.”
גופו החל להתמוסס לאט, הופך לזרמי אור מבריקים, כאילו הים עצמו שב ותובע אותו. מבט עיניו הזוהרות האחרון היה מלא בחכמה ועידוד, תזכורת לקשר הנצחי של קלן עם השומר הקדום הזה.
קבלת המשימה
ליריאל התקרבה אל קלן. “אתה מרגיש את זה?” שאלה ברוך.
קלן הנהן, מרגיש את פעימות אבני האיזון בידיו, מפיצות חום. “עכשיו אני מבין למה זנידאר בחר בי. זה לא רק כוח; זו אחריות. אני צריך להיות מוכן לכל מה שהים יביא – לפלאיו ולסכנותיו.”
טוראק, הקרקן המרשים, התרומם מעומק המים כדי לדבר. “משימתך היא לא רק להגן אלא לאחד. השומרים של העבר שיתפו פעולה כדי ליצור איזון. עליך להחיות את המסורת הזו.”
קלן הביט בליריאל ובטוראק, מרגיש את כובד התפקיד שלו. “אני יודע שהמסע שמחכה לי ארוך. אבל אנחנו מוכנים. יחד.”
לקראת עידן חדש
הם עזבו את המקדש, עטופים בשקט מיסטי, משאירים מאחוריהם את מורשת הקדמונים. שובם לעיר לווה בהרהורים על העתיד. קלן הבין כעת שדרכו אינה רק להילחם באיומים; היא נועדה לבנות עולם שבו כל תושבי הים יוכלו לחיות בהרמוניה.
בזמן שהם שייטו בעומקים, הם נתקלו ביצורי ים שהתבוננו בהם בסקרנות ובכבוד. ליריאל כמו קראה את מחשבותיו של קלן. “אתה יודע שאתה כבר לא רק מגן העיר. הפכת לסמל של תקווה עבור כל תושבי הים.”
קלן חייך. “כן. ואני לעולם לא אשכח שהתקווה הזו היא תוצאה של המאמצים המשותפים שלנו. אני אסיר תודה שיש לי אתכם.”
טוראק הוסיף, “הברית שיצרת עם זנידאר תשמש דוגמה לכולם. המשימה שלך רק מתחילה, קלן. האם אתה מוכן להתמודד עם האתגרים שבדרך?”
“אני מוכן,” הוא השיב בנחישות, מרגיש את אבני האיזון זוהרות חזק יותר בידיו.
פרק חדש בהיסטוריית הים
קלן, ליריאל וטוראק חזרו לעיר, התקבלו בתשואות ניצחון. תושבי העיר – אנשי הים ויצורים זוהרים כאחד – התכנסו כדי לחגוג את גיבוריהם. קלן חש באנרגיית האחדות עוטפת את כולם.
במועצה שהתקיימה לכבודם, קלן תיאר את המפגש שלו עם זנידאר ואת השבועה להגן על הים. “עכשיו אנו יודעים שעוצמה איננה רק הגנה. היא שיתוף פעולה. נמשיך במסענו כדי להפוך את הים למקום של שלום ואיזון.”
המועצה הביעה תמיכה מוחלטת בו. ליריאל פנתה לכולם: “קלן הראה לנו שהכוח האמיתי טמון בהרמוניה. תנו ליום זה להיות התחלה של עידן חדש לעולמנו.”
מורשתו של השומר
סיפורו של קלן המשיך. הברית עם זנידאר לא רק חיזקה אותו אלא נתנה לחייו משמעות חדשה. הוא לא היה עוד רק מגן העיר – הוא הפך לשומר של הים כולו.
האגדות על קלן התפשטו, הפכו לחלק מתרבותם של אנשי הים ושל כל יצורי העומקים. ילדים הקשיבו לסיפורים על הקרב הגדול עם האפלה, על אבני האיזון ועל השומר שאיחד בין אור לחושך.
כל צעד של קלן קרב את הים לעידן חדש של הרמוניה ושגשוג. אך הוא ידע שממתינות לו עוד מבחנים רבים. דרכו רק החלה, אבל כעת הוא היה מוכן לכל אתגר שהתהום עלולה להציב בפניו.
