|
Audio version of Jacklyn Taylor Stories
Getting your Trinity Audio player ready...
|
הלילה עטף את רושפור בשכבת שקט עבה, שהופרעה רק על ידי רעשים רחוקים של הטבע. קרל ישב ליד שולחן העבודה שלו, המכוסה בערמות של מסמכים ומחשב נישא עם מסך מעומעם שעליו הופיעו עשרות קבצים. ידיו, המורגלות בתנועות מדויקות, כהרגלם בעבודה אנליטית, ריפדו על המקלדת כמו מנגנים על פסנתר. קרל ידע שעבודה על מסמכים בלילה אינה הבחירה הטובה ביותר, אך לא יכול היה להפסיק. באוויר היה ריח של תחושה שהתשובות קרובות מאוד.
העניין שלו בעברו של מיקי נבע לא רק מסקרנות מקצועית, אלא גם מעוניין אישי. קרל עבד שנים רבות במודיעין וידע איך בעיות מריחים. ומיקי לא היה פושע רגיל. בכל פעם ששמו של האיש הזה היה עולה בשיחה, קרל שם לב איך אנשים קופאים כאילו מישהו אמר את שמו של מפלצת מיתולוגית.
קרל למד בקפידה את התיק שהתקבל דרך קשרים ישנים במודיעין. על אחד מהקבצים, מודגש במסגרת אדומה, הייתה תמונה של גבר צעיר עם מבט קר. זה היה מיקי, אך הרבה יותר צעיר ממה שקרל ראה בתמונות נדירות. קרל הגדיל את התמונה ומבטו נעצר על פרטים קטנים: צלקת על הלחי, תווי פנים ברורים שחשפו את אופיו החזק. זו הייתה תחילת דרכו ברשת הפשע, אך משהו לא התאים כאן. למה אדם עם הבעה כזו נראה לא לגמרי כמו עצמו? מה עשה אותו כך?
הבוקר תפס את קרל באותה עיסוק. הוא לא ישן כל הלילה, אך נראה מרוכז וממוקד. אחרי כוס קפה חזקה הוא ישב ליד השולחן שבו הייתה מפת הקשרים המשוער של מיקי. בין עשרות השמות, קרל ציין אחד שהקפיא אותו – זה היה ליאה, אישה צעירה ששמה עלה בעדויות של עדים. ליאה הייתה קשורה לעסקי הפשע של מיקי, אך תפקידה נשאר מעורפל.
קרל החליט לפעול. הוא יצר קשר עם ג’ק כדי להעביר לו חלק מהממצאים, אך לא גילה את כל הפרטים. הוא ידע שכל צעד רשלני עלול להוביל לכך שמיקי יגלה על החקירה.
“ג’ק, יש לי מידע,” אמר קרל, מחזיק את הטלפון בידו. “אני חושב שזה יכול להיות שימושי למשימה שלך, אבל אני צריך עוד זמן לבדוק הכל.”
“מה מצאת?” שאל ג’ק, קולו נשמע עייף אך מעוניין.
“שם. ליאה. היא קשורה למספר פעולות, אך תפקידה לא ברור דיו. אני רוצה להבין את זה לפני שתתחיל לפעול,” ענה קרל.
ג’ק שתק לכמה שניות. הוא הבין שקרל לא מזכיר משהו אם זה לא היה חשוב.
“טוב. תעדכן אותי ברגע שיהיה לך עוד מידע,” ענה ג’ק.
קרל הבין שהיה לו מעט זמן. הימים הבאים עברו עליו בניסיון לאתר כל רמז על ליאה. עברה היה עטוף בחשכה, וכל גילוי חדש רק העמיק את התעלומה. מי הייתה האישה הזו? למה היא כל כך חשובה למיקי?
קרל צעד צעד אחרי צעד בחקירה שלו. הוא פנה לארכיונים ישנים, חיפש בבסיסי נתונים ואפילו השתמש בקשרים הישנים שלו במודיעין. אחד מהמקורות היה קולגה לשעבר בשם ריצ’רד, שעבד פעם על תיק שקשור לסינדיקט שבו היה מיקי.
— קרל, אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה? — קולו של ריצ’רד נשמע מודאג. — הבחור הזה לא סתם פושע נוסף. יש לו יותר מדי קשרים ויותר מדי מעט נקודות תורפה.
— אני יודע, — ענה קרל. — אבל אין לי ברירה. מיקי קרוב מאוד לשבור הכל על מה שעבדנו עליו. אם אני אמצא חולשה, נוכל להשתמש בזה נגדו.
ריצ’רד נשם נשימה עמוקה, אך הסכים לעזור. הוא העביר לקרל דוח ישן על רשת פשע, שבו היו כמה דמויות מפתח, כולל ליאה. שמה הוזכר כקשר בין הקרטל לחברות כיסוי, דרכם מיקי הלבין כסף.
היום היה חם, וקרל סוף סוף החליט לצאת מהבית כדי להתקרר קצת. הוא הלך ברחוב שקט, מהרהר באסטרטגיה הבאה שלו. לרגע הוא תהה אם הוא לא לוקח יותר מדי סיכון. אבל אז הוא נזכר בצוות שלו. ג’ק, דיירק, עלי וסאם – כולם היו תלויים במידע שהוא יכול להוציא. והוא ידע שהוא חייב להמשיך.
בדרך חזרה, קרל שם לב לאדם חשוד שהלך אחרי מעט מרחק. בגדים כהים, הופעה לא בולטת — כל זה הזכיר לו את תעלולי המעקב הישנים. הוא האיץ את צעדיו, פנה לסמטה צרה, ואז שוב. אך כאשר הוא הסתובב, הרודף כבר לא היה שם. “או שאני פרנואיד, או שמישהו באמת עוקב אחרי,” חשב.
קרל החליט שלא לחזור הביתה מיד. במקום זאת, הוא פנה לבית קפה קטן בשולי העיר, שבו השתמש כמקום לפגישות וניתוח נתונים. שם הוא שלף את המחשב הנישא והתחיל לעבוד. עוד ועוד פיסות פאזל החלו להתמזג.
ליאה оказתה לא רק מקושרת לעולם הפשע. אמה ניהלה אחד מבתי הזונה החשאיים, שבהם השתמש מיקי לפגישות עם פקידים בכירים. ליאה הייתה שם לא מרצונה. קרל מצא עדויות של עובדת לשעבר מהמקום, שטענה שליאה עזרה לעיתים קרובות להסתיר חומרים פוגעניים, תוך כדי הגנה על הקרטל.
בערב, קרל חזר הביתה. ראשו היה מלא במחשבות, אבל הוא הרגיש שהוא מתקרב לפתרון. הוא שוב יצר קשר עם ג’ק.
— ג’ק, מצאתי משהו חשוב. ליאה מקושרת לבית הזונה שמיקי השתמש בו להונאותיו. ייתכן שיש לה מידע שצריך, — אמר קרל.
— זה מסוכן, — ענה ג’ק. — אם נמשוך את תשומת הלב שלה, מיקי עלול להתחיל לפעול לפני שאנחנו מספיקים להתכונן.
— אני מבין, אבל זו ההזדמנות שלנו. יש לי תוכנית איך למשוך אותה לקשר, — אמר קרל, קולו היה מלא ביטחון.
בלילה המאוחר קרל ישב במשרדו, עובר על הנתונים האחרונים. הטלפון שלו רעד — זה היה ריצ’רד.
— קרל, יש לי עוד מידע. ליאה לא רק חלק מהרשת שלהם. היא שחקנית מפתח. אם תמצא אותה, תמצא דרך להשמיד את מיקי, — אמר ריצ’רד.
הדברים האלה גרמו לקרל לחשוב. אינסטינקטים שלו אמרו לו שריצ’רד צודק. ליאה יכלה להיות החוליה שתשבור את כל הרשת של מיקי. אבל איך להגיע אליה מבלי להרתיע אותה?
קרל עבד על תכנון פגישה עם ליאה כמעט כל הלילה. הוא לא רק היה צריך ליצור קשר איתה, אלא גם לעשות זאת בדרך שהיא לא תרגיש בה איום. הקשר שלה עם מיקי ובית הזונות של אמה היה המפתח, אבל קרל ידע שליאה ככל הנראה הייתה גם קורבן לנסיבות. הוא החליט שלפגוש אותה ישירות יהיה מסוכן מדי, ולכן היה צריך להשתמש בדרך עקיפה.
למחרת, קרל יצא למקום שבו, לפי המידע שלו, ליאה עשויה להימצא. זה היה חנות ספרים קטנה בקצה העיר, מקום שלא התאים לדימוי שלה. אבל המידע מעדותה של עובדת לשעבר בבית הזונות הראה כי ליאה לעיתים קרובות התחבאה שם מהמציאות הקשה של חייה.
קרל נכנס לחנות, סוקר את המקום. בפינה הרחוקה, כמעט מוסתרת מאחורי המדפים, הוא שם לב לאישה עם תווי פנים רכים ועיניים חומות גדולות. זו הייתה ליאה. היא קראה ספר, שקועה לגמרי בטקסט. קרל צפה בה כמה דקות, עד שהחליט איך לגשת אליה.
— ספר מעניין? — שאל בחיוך קל, מראה כאילו במקרה נמצא ליד.
ליאה הסתכלה עליו בחשש, אבל כשראתה את הטון הידידותי שלו, היא התרפתה מעט.
— כן, זה על אנשים שעברו את הבלתי אפשרי, — ענתה, סוגרת את הספר ומראה את הכריכה.
קרל הנהן, מבין שבחירתה לא הייתה מקרית.
— לפעמים ספרים הם הדרך שלנו לברוח מהמציאות, — אמר.
ליאה חייכה קלות, אך עיניה נשארו חששניות. קרל ידע שהוא לא יכול להרשות לעצמו למהר.
— אם את באה לכאן לעיתים קרובות, אולי נוכל לדון בתחומים משותפים, — הוסיף. — אני כותב מאמרים על אנשים עם גורלות מיוחדים. אולי תוכל לשתף את הסיפור שלך?
ליאה שוב התפעלה, אך בעיניה חלף זיק של עניין.
— למה אני? — שאלה.
— כי בעינייך יש סיפור ששווה לשמוע, — ענה קרל, בוחר בגישה כנה.
ליאה לא נתנה תשובה חד-משמעית, אבל קרל הרגיש שהוא השאיר חותם. הוא השאיר לה את מספר הטלפון שלו, והציע ליצור קשר אם תרצה לדבר. זה היה צעד מסוכן, אבל היחיד האפשרי.
כשחזר הביתה, קרל העביר לדג’ק את הפרטים האחרונים.
— יש לנו הזדמנות, אבל זה יכול לקחת זמן, — אמר. — היא לא רק חלק מהתוכנית של מיקי. היא רוצה להימלט, אבל מפחדת.
— אנחנו צריכים לשכנע אותה שיש לנו פתרון, — אמר דג’ק. — אם היא תהיה לצדנו, זה ישנה את הכל.
אחרי כמה ימים, קרל קיבל הודעה. זו הייתה ליאה. היא הסכימה להיפגש, אבל הציבה תנאי — המקום והשעה היו תחת שליטתה. קרל הבין שזו הייתה הדרך שלה לשמור על שליטה.
הם נפגשו בבית קפה שקט. ליאה הייתה בברור עצבנית, ידיה רעדו כשהחזיקה את כוס הקפה.
— למה אתם רוצים לעזור לי? — שאלה.
— כי את ראויה לחיים טובים יותר מאלה שיש לך עכשיו, — ענה קרל. — וכי בעזרתך נוכל לשים קץ לכל הכאוס הזה.
ליאה הביטה בו זמן מה, שוקלת את כל הסיכונים. לבסוף, היא אמרה:
— טוב. אבל אם הם יגלו, אני מתה.
רגע זה סימן את תחילתו של שלב חדש בחקירה. ליאה התחילה לשתף במידע שידעה, וזה אישר את ההשערות המחרידות של קרל. מיקי השתמש בבית הזונות של אמה לפגישות עם דמויות משפיעות, לאסוף חומר רגיש ול manipulate אותם. ליאה הייתה הקשר, והעזרה שלה יכלה להרוס את כל הרשת.
אבל עכשיו שניהם היו בסכנה קטלנית. קרל ידע שכל צעד שלהם נתון למעקב, והוא היה צריך לפעול במהירות כדי להגן על ליאה ולנצל את המידע שלה במאבק נגד מיקי.
אחרי הפגישה עם ליאה, קרל ידע שהם עשו את הצעד הראשון, אבל הדרך להרוס את תוכניתו של מיקי הייתה ארוכה ומסוכנת. הוא אסף את כל המידע שהתקבל ממנה, והתחיל לנתחו. דג’ק ודירק, כשלמדו על התוצאות, התחילו לפתח דרכים איך לנצל את המידע הזה.
ליאה חזרה לחייה, מנסה לא למשוך תשומת לב. פחדה גבר ככל שעברו הימים, אבל הרצון שלה לברוח מהסיוט הזה נתן לה כוח. היא שמרה על קשר קבוע עם קרל דרך הודעות מוצפנות, ומסרה לו פרטים חדשים. זו הייתה משחק הישרדות שבו כל טעות עלולה להיות הרת אסון.
אחת התגליות המרכזיות הייתה המידע שמיקי מתכנן להשתמש בבית הזונות לא רק לשם סחיטה, אלא גם לפגישה סודית עם נציג מקבוצה בינלאומית לא ידועה. הפגישה הייתה אמורה להתרחש בשבוע הקרוב, והיא הייתה קשורה למסמך חשוב. ליאה לא ידעה את כל הפרטים, אבל הייתה בטוחה שהמסמך הזה חשוב מאוד לכל המבצע של מיקי.
— אנחנו חייבים להגיע לפגישה הזאת, — אמר דג’ק, כאשר דיבר על כך עם קרל ודירק. — זו ההזדמנות שלנו להשיג ראיות ולגלות מי עומד באמת מאחורי כל התוכנית הזו.
— זה מסוכן מדי, — התנגד דירק. — אם יתפסו אותנו, התוצאות יהיו קטסטרופליות.
— אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפספס את ההזדמנות הזו, — התעקש דג’ק. — אם מיקי יסיים את העסקה, הרשת שלו תהפוך כמעט בלתי ניתנת לעצירה.
קרל הציע פשרה. הם יכלו להשתמש בליאה כדי להתקין מצלמה נסתרת או מכשיר הקלטה בחדר שבו אמורה להתקיים הפגישה. זה היה מצמצם את הסיכון לצוות שלהם, אבל זה היה הופך את ליאה לפגיעה.
כשקרל הציע את הרעיון הזה לליאה, היא שתקה זמן מה, שוקלת את הכל. ידיה רעדו שוב כשהיא החזיקה את הטלפון, אבל קולה נשאר יציב.
— אני אעשה את זה, — אמרה. — אבל אם משהו ילך לא בסדר, אני צריכה לדעת שאתם תשלפו אותי.
— אנחנו מבטיחים את הביטחון שלך, — אמר קרל, אף שהוא ידע עד כמה זה מסוכן.
למחרת, ליאה חזרה לבית הזונות בתירוץ לפגישה עם אמא שלה. היא לקחה איתה חבילה קטנה שבתוכה היה מכשיר שמוסווה כאובייקט רגיל. התקנתו הייתה קשה, כי החדר היה תחת שמירה של אנשי מיקי, אבל היא הצליחה לעשות את זה בזמן שאף אחד לא הסתכל.
בינתיים, קרל ודג’ק עקבו אחרי המצב ממקום בטוח. האות מהמכשיר אישר שההקלטה מתבצעת, ועכשיו נשאר רק לחכות עד שהפגישה תתחיל.
בערב של אותו היום, קרל קיבל הודעה מליאה. היא הייתה בהלם.
— הם חושדים במשהו. אחד מאנשי השמירה בדק את החדר, אבל נראה שלא מצא שום דבר. אני חייבת ללכת לפני שיהיה מאוחר מדי, — היא כתבה.
קרל מיד ענה לה, והנחה אותה איך לעזוב את הבניין בבטחה. כשהיא הייתה בטוחה, הוא הרגיש הקלה, אבל הבין שהמצב מתדרדר.
למחרת הם קיבלו את ההקלטה. קרל, דג’ק ודירק התאגדו בבית של קרל כדי להאזין לה. ההקלטה התחילה ברעש דלתות וצעדים. ואז נשמעה דמות קולו של מיקי.
— זה חייב להסתיים עד סוף השבוע. הם דורשים אישור, אחרת העסקה תתפוצץ.
— יש לנו את המסמכים, אבל יש בעיה, — אמר קול נוסף, שלא זוהה על ידי אף אחד מהם.
— לא תהיה בעיה. מצאו פתרון, — ענה מיקי בקול חדה. — אם מישהו יתערב, נטפל בזה. יש לי את האנשים שלי.
לאחר מכן ההקלטה נעצרה לכמה שניות, ואז נשמעו כמה קולות נוספים, דנים במשהו בשפה אחרת.
— זה המפתח לפתרון, — אמר דג’ק, כשהפסיק את ההקלטה. — אנחנו צריכים להבין אילו מסמכים מדובר ובמי מדובר האיש השני.
— אנחנו לא נוכל לעשות את זה בלי עזרתה של ליאה, — הוסיף קרל. — אבל עם כל יום שעובר, היא הופכת לפגיעה יותר ויותר.
— אז אנחנו חייבים לפתח תכנית שתשמור על הביטחון שלה, — אמר דירק. — זה הופך להיות אישי.
